ד"ר ליאור סלוק

COPD

COPD  (מחלת ריאות חסימתית כרונית) היא מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת בהדרגה) הנגרמת מכיווץ קבוע בדרכי האוויר ופגיעה בתפקוד הריאות.  COPD  מתפתח לרוב בעקבות נזקי אוויר מתמשכים (עישון, חימום הבית עם אש, בישול עם נפט/פחם/עץ, זיהום אוויר וכד'), וגורמת לקוצר נשימה כרוני, אי סבילות למאמצים, שיעול וליחה.

המשך עישון מחמיר את המחלה לאורך זמן ומוביל להתקפים. הפסקת עישון מפחיתה את קצב התקדמות המחלה. 

COPD הינו גורם התמותה השלישי בעולם המערבי לאחר מחלות לב וסרטן. עם אבחנה מדויקת וטיפול נכון אפשר להאט את התקדמות המחלה, למנוע התלקחויות ואשפוזים, לשפר איכות חיים ותפקוד יומי, ולהפחית תמותה. הטיפול מגוון ויכלול לרב טיפול עם משאף, שיקום ריאות, הפסקת עישון, טיפולים ביולוגיים, אנטיביוטיקה ומגוון תרופות נוספות.

המחלה מתאפיינת בפגיעה בשני אזורים עיקריים (אך לא רק) בריאות:

1.התכווצות דרכי האוויר (סימפונות) – אלה משמשים מעין צינורת להובלת אוויר. דרכי האוויר מובילים אוויר שנשאף מהפה אל הנאדיות (אלבאולי). דרכי האוויר מתכווצים ופוגעים בכניסת אוויר אך בעיקר ביציאה של אוויר "ישן" ובכך מקשה על הכנסת אוויר "חדש" אל הריאה. זה גורם לאפקט שדומה לניפוח בלון, שחרור קל של אוויר, המשך ניפוח, שחרור קל וכן הלאה, הבלון ממשיך להתנפח למרות שאוויר יוצא. זה מוביל לקוצר נשימה ולתחושת מלאות של אוויר (לחץ בחזה). בנוסף COPD הינה מחלה דלקתית ולכן לעתים יש ריבוי ליחה בדרכי האוויר.  

2. אמפיזמה (נפחת) – פגיעה בנאדיות הריאה (אלבאולי). אלה היחידות התפקודיות בריאה ויש מליארדים מהן. תדמיינו אשכולות ענבים, כשהענב הבודד מופרד מהענבים האחרים עם דפנותיו. כל דופן (קיר) מבודד את החמצן מהאוויר שנשמתם ומעביר את החמצן אל הדם, משם החמצן עובר לכל הגוף – אל הלב, המח, השרירים, ולכל אבר אחר בגוף. במצב של אמפיזמה (נפחת), גבולות דפנות האלבאולי פחות ברורים וחלקם אף מתחברים, מה שמקטין את שטח הפנים ובכך מפחית את כושר המעבר של חמצן מהאוויר שנשמתם אל הדם וגם בשחרור פחמן דו חמצני (CO2) מהדם אל דרכי האוויר והחוצה בנשיפה הבאה.

אבחון:

  • בדיקת תפקודי ריאות – הבדיקה תדגים הפרעה חסימתית בנשימה, שאינה משתפרת משמעותית לאחר שימוש במרחיב סימפונות (למשל ונטולין או ארוונט).

בירור נוסף:

  • בדיקת דם לחלבון אלפא-1-אנטיטריפסין – חסר בחלבון זה הוא נדיר אך יכול להוביל לנפחת. קיים טיפול להשלמת החלבון החסר. לכן, חשוב להיבדק בבדיקת דם פשוטה.
  • CT חזה – מעשנים פעילים או אנשים שהפסיקו לעשן ב15 השנים האחרונות יופנו לCT חזה כבדיקת סקר לסרטן ריאה.
  • מבחן שינה – תחלואה נלוות לCOPD הינה דום נשימה בשינה. האבחנה נעשית באמצעות מבחן שינה ואיזון של דום נשימה בשינה (למי שיש) יכול להפחית סיכון להתלקחויות בCOPD.

טיפול:

הטיפול נועד לשפר איכות חיים, להפחית תסמינים, למנוע התלקחויות ולמנוע תמותה. הטיפול יותאם לכל מטופל ומטופלת באופן אישי בהתאם לתסמינים, תפקודי הריאות, סיכון להתלקחות ולדלקות ריאה, סמנים בבדיקות הדם, ממצאים בהדמיות, תחלואות נלוות (דום נשימה בשינה, מחלת לב, ריפלוקס מהקיבה ועוד).

הטיפול יכלול אחד או יותר מהבאים:

  • משאף עם מרחיבי סימפונות
  • משאף עם סטרואידים
  • שיקום ריאות
  • הפסקת עישון
  • חיסונים למניעת שפעת, דלקת ריאות, קורונה, RSV, שלבקת חוגרת
  • אנטיביוטיקה מניעתית (אזיתרומיצין)
  • מכייחים
  • דלירספ (רופלומילסט)
  • טיפולים ביולוגיים
  • חמצן
  • מכשיר BIPAP

טיפולים ביולוגיים

הטיפולים הביולוגיים המאושרים היום לטיפול בCOPD ניתנים לאחר התלקחויות שהצריכו טיפול בסטראידים דרך הפה או דרך הוריד (למשל פרדניזון) ובהתאם לסמנים בבדיקות הדם. תרופות אלה פותחו לטיפול באסתמה והוכחו כיעילים גם בCOPD. עם זאת, כרגע הם אינם כלולים בסל התרופות בישראל. טיפולים אלה הם:

  • דופילומאב (דופיקסנט)
  • מפוליזומאב (נוקלה)

מה ההבדל בין טיפולים ביולוגיים בCOPD לבין טיפולים ביולוגיים במחלות אוטואימוניות?

לא ב-COPD – במחלות רבות (כמו דלקת מפרקים שגרונית, קרוהן או פסוריאזיס) משתמשים בתרופות ביולוגיות שנועדו לדכא את מערכת החיסון כולה. מטרתן היא להפחית את התגובה החיסונית שמכוונת נגד רקמות הגוף עצמו. כתוצאה מכך, יש ירידה בדלקת – אך גם עלייה בסיכון לזיהומים ולעיתים השפעה רחבה על תפקוד מערכת החיסון.

ב־COPD, לעומת זאת, התרופות הביולוגיות פועלות בצורה ממוקדת הרבה יותר:

  • הן לא מדכאות את מערכת החיסון כולה.
  • הן מכוונות כנגד חלבון או מנגנון מסוים שגורם לדלקת בדרכי הנשימה (למשל IL-5, IgE או IL-4/IL-13).

ובכך הן מפחיתות את ההתקפים ואת הדלקת הספציפית בריאות, מבלי להעלות בצורה משמעותית את הסיכון לזיהומים או לפגוע במערכת החיסון הכללית.

משאפים

משאפים הם אמצעי אספקת תרופות ישירות לריאות, ומשמשים לטיפול במחלות ריאה חסימתיות כמו COPD.

המשאפים רבים ומגוונים ומכילים שילובים משתנים של תרופות מסוג סטרואידים ותרופות מרחיבות סימופונות. בנוסף למשלב סוגי התרופות במשאף, גם מינון התרופות, טווח הפעולה ודרך מתן התרופה משתנים ממשאף למשאף.

  • סטרואידים – תפקיד הסטרואידים במשאף להפחית את הדלקת שמובילה לכיווץ דרכי האוויר ובכך להפחית צורך במשאפי הצלה ובהתקפים. בניגוד לאסתמה, הטיפול במשאפים בCOPD לא תמיד מצריך סטרואידים.
  • מרחיבי סימפונות – עובדים על: 1) מערכת מוסקרינית (חסם מוסקריני קצר טווח או ארוך טווח) או 2) המערכת הסימפטטית (אגוניסט של קולטני בטא קצרי טווח או ארוכי טווח).

כל משאף מכיל אחד או יותר מהתרופות הנ"ל.

יש שלושה דרכי הנגשת תרופה אל דרכי האוויר דרך המשאף –

  1. משאפי MDI שהינם "שפריץ" של התרופה אל דרכי האוויר (למשל ונטולין)
  2. משאפי DPI שהינם משאפי אבקה שצריך לשאוף חזק את החומר אל תוך הריאה.
  3. משאפי SMI "משאפי ערפל" שמוציאים חומר ערפילי שנשאף אל הריאות.

לכל סוג משאף יתרון וחסרון משלו והטיפול צריך להיות מותאם אישית לפי הצורך והיכולת להשתמש במשאף בצורה נכונה יעילה.

ניתן להשתמש במשאפי MDI ו- SMI דרך מתווך שנקרא ספייסר/AEROCHAMBER.

אינהלציה היא דרך נוספת לתיווך התרופה (סטרואידים, מרחיבי סימפונות, מי מלח סטריליים, אנטיביוטיקה). החיסרון של אינהלציה היא שחלק מהתרופה לא נשאפת לריאות, חלק ממנה מתפשט על עור הפנים ועל העיניים ופועל גם שם. הטיפול נמשך מספר דקות וצריך להיות ליד מקור חשמל. זו דרך מאוד יעילה וחשובה למתן טיפול תרופתי במקרים מסוימים, בעיקר כשלא ניתן לקבל את הטיפול דרך משאף או כשיש צורך בטיפול עם מי מלח או אנטיביוטיקה באינהלציה.

מחקרים רבים בדקו והראו שהטיפול במשאפים מורכב, בשונה מגלולה\כדור שנוטלים, וללא הדרכה מתאימה הטיפול התרופתי פחות יעיל.

ד"ר סלוק מדריך מטופלים כיצד להשתמש נכון במשאף, בודק טכניקה, ומתאים טיפול אישי – כדי למקסם את היעילות ולמנוע תופעות לוואי.

גבר מבוגר סובל מקוצר נשימה בזמן הליכה

השאירו פרטים וניצור עמכם קשר בהקדם לקביעת תור